#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צו. האם קרובים יכולים לגאול ומנין 1) מוכר שדה אחוזה 2) המוכר עצמו לגוי 3) המוכר בית בערי החצרים 4) המוכר עצמו לישראל?<br>	1) יכולים לגאול דכתיב ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו.<br>2) יכולים לגאול דכתיב אחד מאחיו יגאלנו.<br>3) יכולים לגאול דכתיב על שדה הארץ יחשב, שדינם כשדה אחוזה.<br>4) לרבי אינם יכולים שלא נאמר בישראל גאולת קרובים. לרבנן לא נפשט.	קידושין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. האם ניתן לרצוע בקוץ או בסם ומדוע? 	"בקוץ מחלוקת תנאים <sup>מ</sup> בסם לכו""ע לא. רבי דריש כללי ופרטי, ולקחת כלל מרצע פרט [ונתת] <sup>מא</sup> באזנו ובדלת חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דורש אלא כעין הפרט, מה הפרט של מתכת אף כל של מתכת וא""א לרצוע בקוץ או בסם. ר' יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי, ולקחת ריבה מרצע מיעט [ונתת] באזנו ובדלת חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ומיעט סם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מ.  אמנם דעת המאירי  (ד""ה וכשהיא)  שלדעה שהובא בד""א אין כשר אלא מרצע הגדול.
<br>מא.  הגהות בן אריה ורש""ש.</span>"	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צח. באיזה חלק באוזן רוצעים? 	"ליודן בריבי במילתא ופרש""י אליה של אזן בבשר ולא בתנוך. ולחכמים בסחוס בגובה של אזן."	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט. האם כהן מותר ביפת תואר ומדוע? 	"רב אמר מותר ושמואל אמר אסור. בביאה ראשונה דכ""ע לא פליגי דמותר דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. כי פליגי בביאה שניה רב אמר מותר הואיל והותרה הותרה ושמואל אמר אסור דהא הויא לה גיורת וגיורת אסורה לכהן משום זונה. א""ד בביאה שניה כ""ע לא פליגי דאסורה דהויא לה גיורת כי פליגי בביאה ראשונה רב אמר מותר דהא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע ושמואל אמר אסור דכל היכא דלא קרינא בה והבאתה אל תוך ביתך לא קרינא ביה וראית בשביה."	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ק. ת""ר וראית בשביה - בשעת שביה 1) מה זה בא למעט 2) אשת -ואפילו אשת איש. והרי אין אישות לגוים 3) והבאת - שלא ילחצנה במלחמה מה פירוש שלא ילחצנה? "	"1) רש""י פירש שלא לקחה מתחילה למוכרה או לשפחה ואח""כ נתן עיניו בה <sup>מב</sup>.<br>2) תוס' (ד""ה אשת) תירצו דמ""מ איכא עשה דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו <sup>מג</sup>.<br>3) רש""י פירש שלא יבוא עליה. בדעת ר""ת כתבו התוס' שאין יכול לדוחקה להתחיל למנות ירח ימים ולעשות סדר הפרשה עד שתהיה בביתו <sup>מד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מב.  והרשב""א  (ד""ה ת""ר)  פירש פרט לשנתן עיניו בה קודם שביה ובמגיה לחי' הרשב""א כתב שיתכן שאין מחלוקת בין פרש""י והרשב""א. שההיתר הוא רק כשיצרו מתגבר עליו בשעת שביה ולא לפני או אחרי.
<br>מג.  והרשב""א  (ד""ה אשת)  הביא שיש מפרשים שלא משום איסור אשת איש איצטריך קרא אלא לפי שאינה מתגיירת יפה לפי שאחר בעלה הולך לבה קמ""ל שמותרת.
<br>מד.  והרשב""א  (ד""ה והבאתה)  הביא שהרמב""ם פירש שיכניסנה למקום פנוי ואחר כך יבעול. ובספר יראים מפרש שלא ילחצנה שלא יבא עליה בעל כרחה.</span>"	קידושין כא: - כב. ותוס'		
